10 הדברים שלא ידעתם על סוכות

    דוד גדנקן No Comments on 10 הדברים שלא ידעתם על סוכות
    13:30
    17.05.24
    קובי פינקלר No Comments on קצינים מספרים על קרבות ג'בליה: "הלחימה האלימה ביותר"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מחר בלילה יתקדש עלינו חג הסוכות וכולנו נישב בצילא דמיהמנותא. חג הסוכות שמכונה בתורה זמן שמחתינו הינו חג ייחודי ומרומם לכל המשפחה. דוד גדנקן לקראת החג הבעל"ט עם 10 דברים שרציתם לדעת על הסוכה.

    א. "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, על כן קרא שם המקום סוכות". זוהי הפעם הראשונה בתורה בה נחשפנו למילה סוכה . ברי כי הכוונה למבנה שסוכל על מקנה יעקב מפני השמש ואולי גם מפני הגשמים. למצוות הסוכה אנו "נחשפים בספר ויקרא (פרק כ"ג פסוקים ל"ד ומ"ב) ושם נאמר : "דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר לחודש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים לה'" ובהמשך "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות".

    ב. הכלל החשוב בהלכה הוא, כי הסוכה הינה דירת ארעי כפי שנפסק "סוכה דירת ארעי בעינן".

    ג. הזוהר הקדוש כינה את הסוכה " צילה דמהמנותא" והפרוש המעשי לכך , צילה של האמונה, של השכינה.

    ד. שורש המילה סוכה הינו סכ"כ ומכאן שם הכיסוי שאנו עוטים על המבנה הארעי שאנו מקימים לחג – סכך.

    ה. הישיבה בסוכה הינה מצוות עשה מן התורה, זו מצווה שהזמן גרמא ולכן חובה היא לגברים ורשות היא לנשים.

    ו. צורתה של הסוכה נידונה בהרחבה ובאופנים רבים בגמרא, בראשונים ובאחרונים. בשמו של הגאון מוילנה נאמר : אותיות ס כ ה רומזים על שלושה צירופי הדפנות. צורת האות ס מלמדת כי סוכה בעלת 4 דפנות הינה כ3 דפנות. צורת האות ה מלמדת אותנו כי חייבים 2 דפנות ודופן שלישית שיש לה יותר מטפח.

    ז. מצוות בנית הסוכה אצל שומרי אמונים מתחילה מיד לאחר ארוחת שבירת צום יום הכיפורים. "זריזות" זו מתוך הרצון ללכת מחיל אל חיל.

    ח. מצווה לאכול ולשתות כל ארוחה וארוחה בימי החג בתוך הסוכה ואין לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה. ההלכה מקלה למי שנמצא בדרכים ואין בנמצא סוכה, אבל אין מדובר באכילת קבע. היוצאים לטיולים עם משפחותיהם בחול המועד יודעים כיום לכוון פעמיהם למקומות בהם יוכלו למצוא סוכה כשרה לזמן הארוחות. המקפידים נוהגים לישון וללמוד בתוך הסוכה כי זה בית הארעי שלהם לכל דבר (חסידי חב"ד אינם נוהגים לישון בסוכה).

    ט. חז"ל קראו לקישוט הסוכה "נוי לסוכה". כשם שאנו נוהגים לקשט את ביתנו כך גם קישוט בית הארעי. המקובל ביותר לקשט הסוכה בשבעת האושפיזין הבאים לבקרנו בה וכן בעיטורה ע"י שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל.

    י. המהר"ל מפראג ראה בסוכה סמל למלכות בית דוד ולממלכתיות, זאת למד מתוך האמור בספר עמוס (פרק ט' פסוק י"א) "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם". במסכת סוכה נאמר ראויים כל ישראל לשבת בסוכה אחת" לו יהי.



    0 תגובות